Teva CFS Book

דאגה ואכפתיות “כשאובחנתי לפרקינסון הייתי משוכנעת שהרופאים טועים. במשפחה אין רקע גנטי של המחלה וזו מחלה שמבחינתי עד לאותו רגע, היתה שייכת לגילאים הרבה יותר מתקדמים”. שנה חלפו, ויעל מישר - זמרת, כיום בת 13 ואם לשתי בנות, נוכחה מקרוב כי הרפואה 42 אינה מדע מדויק. “מיד לאחר האבחון החלטתי להגשים את החלום שלי להיות אמא. פחדתי שהרופאים ישכנעו אותי שלא להיכנס להריון, ולכן נעלמתי להם והופעתי כעבור תשעה חודשים עם תינוקת. ההיריון, דווקא עבר מצוין, אבל אחרי הלידה הייתה התדרדרות מהירה”. אחרי שהניקה את בתה ) במשך שבעה חודשים, 11 הבכורה (כיום בת חזרה יעל לרופאים כשהיא כבר גוררת את רגל ויד שמאל וביקשה לראשונה לקבל טיפול תרופתי. אז נכנסה לחייה תרופת האזילקט, המיועדת לטיפול ראשוני בפרקינסון. מגייסת את הצד החזק “לא פשוט היה להסתדר עם תינוקת. בחודשים הראשונים המשפחה עזרה ולאחר מכן הילדה נכנסה למשפחתון. באותה תקופה היה מדובר בקושי שבזכות התרופה, עוד ניתן היה לתפקד איתו. למדתי להסתדר ולסמוך יותר על צד ימין שהיה הצד החזק. אם למשל עמדתי לצאת מהבית עם התינוקת וידעתי שארצה להניק, הייתי מניקה בצד הבעייתי יותר בבית ומשאירה את הצד השני לשהייה בחוץ”. יעל טופלה באזילקט במשך כשנתיים, ורק לאחר שהתגובה פחתה, שינתה את ההרכב התרופתי. המתנה השנייה שלי מזה ארבע וחצי שנים מטופלת יעל ב”דאודופה”, הניתנת לאחר שהיעילות של הטיפול הפומי (בפה) פוחתת ומחייבת התערבויות טיפוליות מורכבות יותר. בטיפול מסוג זה, תרופת ה”לבדופה” מוזלפת ישירות לתריסריון באופן שעוקף את הקיבה. כך יכול המטופל להמשיך במידה רבה בשגרת יומו: “אני הולכת עם פאווץ’ או תיק צד, בו אני מחזיקה מכשיר שנראה כמו הפלאפונים של פעם ואליו מחוברת צינורית”. בזכות הטיפול התרופתי שנחשב בטוח יחסית לעובר, הצליחו מרעידה את הלב יעל מישר 29 היתה בת בלבד, נשואה טרייה ובתחילת דרכה כזמרת, כשהרופאים בישרו לה שלקתה בפרקינסון, מאז הפכו התרופות חלק בלתי נפרד מחייה והן סייעו לה להגשים את חלום האימהות, להמשיך להופיע ולגעת בלבם של אנשים. ◄ 63